נשימתך
צל הסיפון כשאתה לבד
באישון לילה עומדת שם
הרוח שולחת גלים
של
תחושה
והים סוחף אותי
וגליו מכים על
ספינתי
ואתה בא לאט
מאחור
עם כל עוצמתך
וגופי רועד למגע
חשה אותך
גם כשאתה רק מיתקרב
השמים
זרועי כוכבים
והים גועש וליבי יותר
ואתה מחזיק אותי ואני
מיתמכרת לתחושה
עוצמת עיניי
מלפפת את ידיי
לראשך אשר נמצא
מאחוריי
המגע כל כך טוב
וקרוב
וכך לוחש לי
את המילים
שלא נאמרו אפילו בדף
ואני אומרת לך
קח את נשמתי
לגן העדן
הנעלם
שלי ושלך
לעד
;){kind=link}